החלטה בתיק עמ"ת 52330-07-11

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט גד ארנברג) בבקשה מ"ת 46646-07-11 מיום 29.07.11 (להלן - " ההחלטה"), לפיה נדחתה בקשת העוררת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

החלטת בית משפט קמא

1.         בית משפט קמא קבע כי המשיב ישוחרר מן המעצר בתנאים הבאים:

(א)        הפקדה בסך 10,000 ש"ח.

(ב)        ערבות צד ג' של קרובי משפחתו של המשיב, תושבי ישראל, וכן של הוריו בסך 5,000 ש"ח.

(ג)         המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 5,000 ש"ח.

(ד)        המשיב יתייצב לכל חקירה אליה יוזמן. ניתן לבצע הזמנה למשיב באמצעות קרובי משפחתו תושבי ישראל ובאמצעות בא-כוחו, עו"ד זאחאלקה.

בית המשפט קבע בהחלטתו כי הגם שישנן ראיות לכאורה, אולם יש כרסום בעוצמתן, וכי עצם היות המשיב תושב שטחים אינה מהווה עילת מסוכנות.

בהמשך קבע כדלקמן:

" על פי הוראות הדין, על בית המשפט לשקול חלופת מעצר גם אם קיימות ראיות לכאורה וגם אם יש עילת מעצר, בנדון דנן, מציע ב"כ המשיב חלופה של מעצר בית בבית קרובי משפחה המתגוררים בישראל בצירוף חתימה על ערבויות של אותם קרובי משפחה ושל הוריו של המשיב.

יש לזכור שמדובר במשיב בעל עבר פלילי כולל עבירות דומות לאלה בהם הוא מואשם היום וכן קיים מאסר על תנאי שהוא בר הפעלה בתיק.

לא נראה לה כי מעצר בית בתחומי מדינת ישראל, הינו פתרון נכון לתושב שטחים שכן, למעשה בית המשפט נותן גושפנקא למעשה בלתי חוקי שלא כדין בישראל, כאשר הוא מצווה על תושב שטחים שאין לו אישור כניסה לישראל לשהות דווקא בישראל.

מאידך, ניתן באמצעות תנאי של הפקדה כספית משמעותית לאיין או להפחית את החשש מהימלטות. אפשרות זו, בצירוף הכרסום האמור בעבירות נשוא האישום הראשון, מאפשרים להשיג את מטרת המעצר בתיק זה בדרך חילופית שתפגע פחות במשיב" (שם, 8).

הרקע לפרשה וכתב האישום

2.         באישום הראשון מואשם המשיב בכך שזייף מסמך, הנחזה להיות תעודת זהות ישראלית ע"ש יוסף ענאתי, ת"ז XXX (להלן - " התעודה המזויפת"), בכך שהחליף בתעודת הזהות האמיתית את תמונתו של יוסף ענאתי בתמונתו הוא.

בתאריך 25.12.2010, בשעה 20:55 לערך, עקב נסיון גניבת רכב, הוזעקו לאזור צומת גולומב בירושלים ניידות משטרה. אחת מניידות המשטרה, ובה השוטר עיסאם סאלח (להלן - " השוטר עיסאם"), הבחינה במשיב, בתחנת אוטובוס בסמוך לצומת גולומב. השוטר עיסאם סבר כי המשיב תואם את תיאור החשוד בגניבת הרכב, כפי שנמסר למשטרה, וקירב את הניידות אליו. משהבחין המשיב בניידת המשטרה, הניח את תיק הגב שנשא (להלן - " התיק") על הקרקע וברח מהמקום, בכיוון רח' הרב שרים. השוטר דלק אחר המשיב, תוך שהוא קורא למשיב בעברית ובערבית "עצור, משטרה", אך המשיב לא עצר. בשלב מסוים, כשהוא מתחבא בין שיחים, נתפס המשיב על ידי השוטר, שהודיע למשיב כי הוא עצור. המשיב התיישב במקום, והרים את ידיו, ואז קם ושב לברוח מהשוטר, ולא עצר, גם לא כשהשוטר התיז לעברו תרסיס פלפל. לבסוף הצליח המשיב להימלט מהמקום. בכך עשה המשיב מעשים בכוונה להפריע לשוטר עיסאם במילוי תפקידו כחוק או להכשילו בכך.

בגין כך מייחסת המדינה למשיב את ביצוע העבירות הבאות:

(א)        זיוף - עבירה על סעיף 418 לחוק העונשין, תשל"ז-1977

(ב)        שימוש במסמך מזויף - עבירה על סעיף 420 לחוק העונשין, תשל"ז-1977